הרחקת עטלפים
עטלפים הם יונקים מעופפים בעלי חשיבות אקולוגית רבה בטבע. הם מנווטים עצמם בעיקר בשעות החשיכה באמצעות אקולוקציה הדומה לפעילות רדאר. חוש ההתמצאות שלהם מבוסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים יותר מהתדרים אותם שומעים בני אדם פגיעה באובייקטים הנמצאים מולם וחזרתם אליהם.
אזור המחייה של העטלפים מחייב מקור מזון ושתייה. אי לכך עצי פרי ובריכות הינם אידיאל עבורם. אומנם העטלף נחשב באזורים מסוימים בעולם כמבורך מבחינה חקלאית, בעל לעיסת מזונות ושתייה הוא יורק בזמן תעופה ומשאיר שובל שאינו אסתטי בהתאם למסלול תעופתו. לעטלפים מסלולי תעופה קבועים יחסית לשתייה ולאכילה. מלבד הנזק הויזואלי העטלפים ידועים בעולם כמפיצי מחלות ויראליות ודלקתיות שונות.
הפתרון שלנו מציג לוחמה טקטית אזורית במסלולי התעופה של העטלפים במטרה לשנות מסלולים אלה הרחק ממקור הבעיה. אנו נלחמים בהם באמצעות תדרים המשודרים לכיוון מסלול התעופה שלהם ומרחיק אותם. תדרים אלו אינם פוגעים כלל בבני אדם ועבור מרביתינו אינם נשמעים כלל. הפתרון שלנו נלחם למעשה בבעיית העטלפים בשפה שלהם – באמצעות שידור אורכי גל בשפה שלא נעימה לאוזנם, וכתוצאה הם מתרחקים מהאזור.
יתרונות השיטה האלקטרונית על פני פיזור רעלים
הדברת עטלפים בעזרת פיזור רעלים וחומרי הדברה היא מסורבלת מאוד, ועלולה להפר את האיזון האקולוגי באזור, ולפגוע בבעלי חיים נוספים.
הרחקת עטלפים באמצעות הרדאר של Birdstop, היא שיטת הדברה ירוקה, הפועלת באמצעות גלי קול, ואין בה כדי לפגוע בשום בעל חיים, או בסביבה. גלי הקול שמשמיע הרדאר צורמים לאוזניהם של העטלפים, והם מתרחקים מהמקום בלי שנגרם להם כל נזק פיזי.
התקנת הרדאר האלקטרוני של BirdSop מתבצעת במקום על ידי טכנאי מוסמך, ונותנת פתרון מיידי וארוך טווח. המערכת מעניקה ביטחון מלא להרחקה של העטלפים מהאזור בין אם מדובר בבית פרטי או בשטח תעשייתי.
המערכת הוכחה כמונעת מהעטלפים לשוב למתקן אליו פלשו, ועל כן תשים סוף ללכלוך שהעטלפים משאירים אחריהם.
האם עטלפים מפיצים מחלות?
בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המחקרים העוסקים במערכת החיסון של העטלף, בניסיון להבין איך הוא מגן על עצמו כשהוא נחשף לנגיפים קטלניים. במערכת החיסון של העטלף יש כמה קווי הגנה שונים מאוד מאלה שפועלים בגוף האנושי. לדוגמה, לנו וגם להם יש חלבונים שמגיבים לנוכחות של נגיפים וחיידקים המצויים בתוך התאים ומזהים מצבי מצוקה שבהם מצוי התא. אך פעילות החלבונים האלה אצל עטלפים נמוכה יותר בהשוואה לפעילותם בתגובה לנגיפים אצל בני אדם. כך לא מתפתח מצב דלקתי בגוף העטלף והוא נשאר עמיד לפגיעת הנגיפים.
מחקרים הראו כי מערכת החיסון של העטלף מספקת לתאים שלו הגנה מירבית. כיוון שכך, התאים שהודבקו לא הומתו, אלא רק נמנעה מהם היכולת להזיק לעטלף, והנגיפים שרדו בתוכם. כך, מניחים, הופך העטלף לסוכן אידיאלי של הפצת מחלות לבני אדם – הנגיפים שורדים בתאיו בלי להזיק לו, אך עלולים לפגוע בבן אדם שייחשף אליהם. עם זאת, יש לזכור שהניסוי נעשה על שני סוגי עטלפים, וייתכן שעטלפים אחרים יגיבו אחרת לנגיפים.
בריאיון ל-Science news אומרת מובילת המחקר קארה ברוק (Brook) שגורמי מחלות מתפשטים מהר בגופו של בעל חיים לפני שהם עומדים להרוג אותו. אולם מערכת החיסון של העטלף מגינה עליו מפני הנגיף, וכך הנגיף אומנם מצליח להתפשט במהירות אך לא הורג את העטלף המארח. היא מדגישה כי מעבר של הנגיף מהעטלפים אל בעל חיים אחר שאין לו אותה מערכת הגנה, עשוי לגרום לנגיף להיות אלים יותר.
